מבוא
בשיעור הקודם אמרנו שהביטקוין מתבסס על ספר חשבונות ציבורי בשם בלוקצ'יין. הבטחנו לפתוח את הקופסה — אז פותחים. ותתפלאו: הרעיון פשוט מספיק כדי להסביר אותו ליד שולחן שבת.
משל הפנקס הקהילתי
דמיינו שכונה שבה אין בנק. במקומו, מנהלים התושבים פנקס משותף של כל החובות והזכויות: "ראובן העביר לשמעון 100 ₪", "לוי קיבל ממשה 50 ₪".
אלא שיש טוויסט: לכל תושב יש עותק מלא של הפנקס בביתו. כשמישהו מבצע העברה, הוא מכריז עליה בקול — וכל התושבים רושמים אותה אצלם, כל אחד בעותק שלו.
עכשיו נסו לרמות. תרצו למחוק חוב ישן? תצטרכו להתגנב לאלפי בתים ולתקן את כל העותקים — בו-זמנית, בלי שאיש ישים לב. בלתי אפשרי בפועל.
זה בדיוק הבלוקצ'יין. ספר חשבונות שמשוכפל על עשרות אלפי מחשבים ("צמתים") ברחבי העולם. אין עותק "ראשי" — כולם שווים, וכולם משווים את עצמם זה לזה כל הזמן.